התנתקויות רגשיות - פרידות
כידוע, לכל דבר יש התחלה ויש סוף.
גם לחיים שלנו עצמנו יש סוף שהוא כמובן המוות שאליו אנו מתקדמים בכל רגע.
הפרידה הגדולה ביותר שיש לנו בחיים, היא כמובן הפרידה שבה אנו עוזבים את העולם הזה אחרי כל מה שעבדנו והתאמצנו וכולי.
בסוף תמיד צריך להיפרד מהכל.
יחד עם זאת, בחיים ישנן גם פרידות קטנות יותר, כגון פרידה מחבר טוב שהיינו בקשר שנים ארוכות ועכשיו אנו נאלצים להיפרד.
פרידה ממקום עבודה שעבדנו בו שנים ומסיבות שונות אנו עוזבים.
פרידה מבן/בת זוג ושהייתה בניינו אהבה גדולה.
פרידה מדבר כלשהו שמאוד אהבנו אותו ועכשיו הוא כבר איננו ועוד...
בין שאר כל הפרידות יש גם את הפרידה של תהליך גירושין, שבו אנו נאלצים להתגרש.
כל אדם במשך כל חייו חווה כל הזמן פרידה.
פרידה מהרגעים הקודמים והתקדמות אל הרגעים הבאים.
כל החיים כולם הם קשר אחד גדול של האדם עם המציאות שלו.
יתכן כי הפרידה הגיעה בהפתעה.
יתכן כי הפרידה הינה תוצאה של עלילה זדונית וכאן יצטרף לכאב גם כאב הפגיעה הרגשית.
בכל תהליך פרידה קיימים קשיים, צער וכאב ועלינו להתמודד עם מספר התמודדויות: פחד מהלבד, חוסר ביטחון כלכלי, תחושת נטישה, הקרקע נשמטת, חוסר צדק, פגיעה בכבוד, רגשי נחיתות, שינוי הרגלים, שינוי סטאטוס, ירידה במעמד, צורך בהצטדקות והתנצלויות, מתן הסברים, שכחה, רוגז ועצבים, בלבול וחוסר ריכוז, חולשת הגוף והנפש, בחילות והקאות, כאבי ראש, חום, כאבי גרון, חוסר תאבון ועוד... ולעתים אף תמיכה בסביבה, מאבקי כוח ושליטה, והתנצחויות מילוליות, השפלות ועוד....
כל פרידה דורשת מאיתנו כוח ושליטה נפשית עצומים.
לכל פרידה יש את תקופת הזמן שלה והוא משתנה בהתאם לסוג הפרידה ובהתאם לאדם שחווה את הפרידה.
בכל תקופת פרידה, עלינו ואף חובתנו לעצור ולהסתכל פנימה, לתוכנו, לתמוך בנו, בעצמנו ולהתייחס רק לעצמנו (מבלי להתבייש ולהתחשב באיש) על מנת למזער נזקים כתוצאה מהפרידה.
תקופת הפרידה לעתים יכולה למנף אותנו לעתיד טוב יותר, לצמיחה והתפתחות אישית.
אדם שאוהב את עצמו מבפנים ולא בורח מעצמו מתאכזב פחות, מאחר וכל קושי שיש לו, מיד מתורגם להצלחה פנימית גדולה יותר מאשר קודם וכך כל החיים מקבלים רצף של הזדמנויות והצלחות ולא רצף של משברים וכישלונות.
נניח שנו נמצאים בתפקיד כלשהו בעבודה ויום אחד מודיעים לנו שמסיבות שונות של קיצוצים ושינויים ארגוניים, אנו צריכים לעבור לתפקיד זוטר יותר ובשכר נמוך יותר.
התחושה כמובן היא של פרידה ממשהו טוב שהיה אל משהו פחות טוב.
לעומת זאת אם המקרה הוא הפוך, אז הרבה יותר קל לך "להיפרד" מהמשכורת הקודמת הנמוכה יותר ולעבור למשהו גדול יותר ובשכר גדול יותר.
מדוע?
בגלל דרך ההסתכלות שלנו.
כאשר אנו יורדים במדרגות, אנו בכל רגע נפרדים מהמדרגה הגבוהה יותר, אך כאשר אנו עולים במדרגות, אנו בכל רגע מתקדמים ועולים אל מדרגה גבוהה יותר.
הכל עניין של נקודת מבט ועל מה מסתכלים, קדימה או אחורה.
כל פרידה מספקת לנו שתי אפשרויות בחירה.
אפשרות אחת היא של צמיחה מחודשת אל חיים טובים יותר ואפשרות שניה היא הזדמנות לנפילה וצניחה חופשית.
הכל תלוי רק בדבר אחד, בנקודת המבט שלנו.
לכל אחד מאיתנו, יש בחירה חופשית מלאה כיצד להסתכל על מצבו האישי.
"אין הרע שאין בו טוב" - הדבר הטוב ביותר בעולם, ניתן להסתכל עליו בצורה שלילית ולהפוך אותו לרע וכך בדיוק ניתן להסתכל על הדבר הרע ביותר בעולם בצורה חיובית ולהפוך אותו לטוב.
הכל עניין של נקודת מבט.
כי באמת מהו הרע?
רע זה מצב שבו המציאות שלך והרצון שלך לא מתאימים.
עלינו לזכור גם:
* לא לכעוס ולשנוא כי נכניס כעס ושנאה לתוכנו
* לא לנקום, לפגוע ולהשפיל כי לא נרגיש טוב עם עצמנו
מה אכפת לנו שמישהו אחר מדמיין שניצח אותנו?
ברגע שנתעלם ממנו, וברגע שנרגיש טוב עם עצמנו, הרי שאנו המנצחים האמיתיים, מאחר ולנו טוב מבפנים וזה מה שחשוב לנו.
כאשר מישהו מדבר עלינו רעה ו"מלכלך" את שמנו הטוב, הרי שבראש ובראשונה הוא מלכלך את עצמו בעצמו.
הוא ממלא את עצמו בשנאה וברגשות שליליים מבפנים וממש הורס את עצמו.
אז מדוע לנו להיות כמוהו ולריב איתו.
בכל פעם שמישהו ינסה לשבור אותנו, אנו אמורים דווקא לחזק את עצמנו מבפנים, ועל ידי זה לגרום לכך שאלו ששונאים אותנו לעולם יצליחו לפגוע בנו.
פרידה מאלצת שינוי בחיים .
החשש מפני שינויים דראסטיים בחיים גורמים לנו לחרדות אשר לעיתים מונעות מאיתנו את ההתקדמות הנדרשת.
ההרגל שהיינו רגילים לחיות, בצורת חיים כלשהי ופתאום אנו נאלצים לחיות אחרת, הדבר הזה הוא אחד מהדברים שהכי מציקים לנו.
הסטאטוס שהיינו קשורים אליו נעלם, האנשים שמסביבנו משתנים, אנשים שעד אתמול אהבו אותנו, פתאום כבר לא אוהבים אותנו, פתאום נדמה לנו כאילו כולם מצביעים עלינו, כאילו כולם מרכלים עלינו וכיו"ב, ובפרט אם הצד השני פותח במסע של השמצות וכולי שאז הדבר קשה אף יותר, בגלל ההשפלה, הדחייה, החששות וכולי.
מי שאוהב את עצמו מבפנים ומי שבאמת מחובר לעצמו, לעולם אינו חושש מהעתיד, מאחר והוא שולט בעתיד שלו ולא העתיד שולט בו.
המציאות שלנו היא רק הצורה שבה אנו חווים את מה שקורה לנו, ואם התודעה שלנו מיושבת ואנו חושבים בישוב הדעת וברוגע, הרי ששום דבר לעולם לא יוכל לשבור אותנו, מאחר שאנו שולטים במציאות שלנו באמצעות צורת החשיבה שלנו, ולא המציאות שולט בנו אלא ואנו חיים בהרמוניה איתה.
ככל שנסתכל תמיד אל התכלית ועל זה שאנו מאמינים בעצמנו ואוהבים את עצמנו בכל מקרה ולא משנה מה יקרה, הדבר הזה יעזור לנו לצחוק על הכל ולעבור את הכל בשלום.
כאשר אדם מלכלך על הזוגיות הקודמת שלו, הרי שבעצם הוא מלכלך על עצמו מאחר והוא עצמו היה חלק מאותה זוגיות בעבר.
זוגיות היא כל דבר שהיית איתו בקשר בעבר, קשר זוגי בין האדם לבין סביבתו, בין האדם לבין מקום העבודה שלו, בין האדם לבין הבוס שלו, בין האדם לבין כל דבר שנמצא בעולמו.
כל הקשרים האלו שיש בין האדם לבין סביבתו, כולם מהווים סוג של קשר זוגי וסוג של מערכת יחסים, וכל מה שנכון לגבי זוגיות במובן הפשוט של חיי משפחה וחיי אהבה, נכון לחלוטין גם לגבי שאר מערכות היחסים שיש לאדם עם העולם שסביבו.
מציאות חיינו והרצון שלנו הם גם סוג של קשר.
ולכן נקודת המבט שלנו צריכה להיות תמיד רק קדימה, דהיינו להודות על העבר ולברך על ההווה.
עלינו לאמור תודה על העבר באשר הוא, ולאמור תודה גם על ההווה והעתיד שהם טובים לנו עוד יותר.
טוב אמיתי הוא טוב שהופך גם את עברנו למושלם, אחרת כל עוד ועברנו אינו מושלם ורק ההווה שלנו מושלם, הרי שמצבנו בהווה אינו מושלם, מאחר שעדיין אנו סוחבים מבחינה רגשית את הזיכרון שלנו מהעבר.
טוב אמיתי יהיה רק כאשר נהייה שלמים עם העבר, ההווה והעתיד שלנו בלי שום חרטות על העבר ו/או חששות לגבי העתיד.
כאשר אדם משמיץ את עברו, הוא יורה לעצמו ברגל, והוא יגרום לעצמו לסחוב את הזיכרונות הלא נעימים מהעבר יקשה על עצמו את התקדמותו בחיים ולהתחיל התחלה חדשה, מאחר ומירב האנרגיה שלו מושקעת באחורה-בעבר במקום בקדימה-בעתיד.
עלינו להסתכל על תקופות חיינו בעבר כעל שיעורים חיינו – לימוד לקראת העתיד, להוציא מכל שיעור את הטוב ולהמשיך הלאה – לקבל את העבר כביקורת בונה שאמורה לבוא ממקום של למצוא נקודות חיוביות ולא מתוך השמצה, השפלה וביקורת שלילית.
אל נשכח כי עברנו היה טוב ביחס לאלטרנטיבות שהיו לנו בעבר גם אם היינו שם בגלל קושי כזה או אחר, עדיין בחרנו להיות שם, והיה לנו טוב יותר להישאר לפחות לפרק זמן מסוים וכך נמצא אם כן כי עברנו היה מושלם בעבר לאותה נקודת זמן.
בהווה אנו יוצרים מציאות חדשה במו מעשינו, מתחילים משהו אחר, משהו חדש שבאפשרותנו להפוך אותו לטוב יותר או לפחות טוב כרצוננו החופשי והכל תלוי בבחירתנו החופשית.
לסיכום:
פרידות יש לכל אדם כל הזמן, אנו בכל רגע נפרדים ממשהו ומתחילים משהו חדש.
הדבר היחיד שיכול לעזור לנו לעבור בשלום את החיים בעולם הזה ולהתמודד עם כל הפרידות שבחייו בצורה טובה, זו אהבה לעצמנו, אהבה עצמית אמיתית ללא תנאים, אהבה שבה איננו כועסים על עצמנו, איננו נוקמים בנו, לא אכפת לנו מה חושבים ויחשבו עלינו, לא נרצה לנצח אחרים, נאהב את עצמנו כפי שאנו ולא נפגע באחרים ורק כך על ידי האהבה העצמית הזאת, באפשרותנו לאהוב את העבר ואת ההווה ואת העתיד שלו בצורה מושלמת.
כל הברכות,
מזל רחל
גם לחיים שלנו עצמנו יש סוף שהוא כמובן המוות שאליו אנו מתקדמים בכל רגע.
הפרידה הגדולה ביותר שיש לנו בחיים, היא כמובן הפרידה שבה אנו עוזבים את העולם הזה אחרי כל מה שעבדנו והתאמצנו וכולי.
בסוף תמיד צריך להיפרד מהכל.
יחד עם זאת, בחיים ישנן גם פרידות קטנות יותר, כגון פרידה מחבר טוב שהיינו בקשר שנים ארוכות ועכשיו אנו נאלצים להיפרד.
פרידה ממקום עבודה שעבדנו בו שנים ומסיבות שונות אנו עוזבים.
פרידה מבן/בת זוג ושהייתה בניינו אהבה גדולה.
פרידה מדבר כלשהו שמאוד אהבנו אותו ועכשיו הוא כבר איננו ועוד...
בין שאר כל הפרידות יש גם את הפרידה של תהליך גירושין, שבו אנו נאלצים להתגרש.
כל אדם במשך כל חייו חווה כל הזמן פרידה.
פרידה מהרגעים הקודמים והתקדמות אל הרגעים הבאים.
כל החיים כולם הם קשר אחד גדול של האדם עם המציאות שלו.
יתכן כי הפרידה הגיעה בהפתעה.
יתכן כי הפרידה הינה תוצאה של עלילה זדונית וכאן יצטרף לכאב גם כאב הפגיעה הרגשית.
בכל תהליך פרידה קיימים קשיים, צער וכאב ועלינו להתמודד עם מספר התמודדויות: פחד מהלבד, חוסר ביטחון כלכלי, תחושת נטישה, הקרקע נשמטת, חוסר צדק, פגיעה בכבוד, רגשי נחיתות, שינוי הרגלים, שינוי סטאטוס, ירידה במעמד, צורך בהצטדקות והתנצלויות, מתן הסברים, שכחה, רוגז ועצבים, בלבול וחוסר ריכוז, חולשת הגוף והנפש, בחילות והקאות, כאבי ראש, חום, כאבי גרון, חוסר תאבון ועוד... ולעתים אף תמיכה בסביבה, מאבקי כוח ושליטה, והתנצחויות מילוליות, השפלות ועוד....
כל פרידה דורשת מאיתנו כוח ושליטה נפשית עצומים.
לכל פרידה יש את תקופת הזמן שלה והוא משתנה בהתאם לסוג הפרידה ובהתאם לאדם שחווה את הפרידה.
בכל תקופת פרידה, עלינו ואף חובתנו לעצור ולהסתכל פנימה, לתוכנו, לתמוך בנו, בעצמנו ולהתייחס רק לעצמנו (מבלי להתבייש ולהתחשב באיש) על מנת למזער נזקים כתוצאה מהפרידה.
תקופת הפרידה לעתים יכולה למנף אותנו לעתיד טוב יותר, לצמיחה והתפתחות אישית.
אדם שאוהב את עצמו מבפנים ולא בורח מעצמו מתאכזב פחות, מאחר וכל קושי שיש לו, מיד מתורגם להצלחה פנימית גדולה יותר מאשר קודם וכך כל החיים מקבלים רצף של הזדמנויות והצלחות ולא רצף של משברים וכישלונות.
נניח שנו נמצאים בתפקיד כלשהו בעבודה ויום אחד מודיעים לנו שמסיבות שונות של קיצוצים ושינויים ארגוניים, אנו צריכים לעבור לתפקיד זוטר יותר ובשכר נמוך יותר.
התחושה כמובן היא של פרידה ממשהו טוב שהיה אל משהו פחות טוב.
לעומת זאת אם המקרה הוא הפוך, אז הרבה יותר קל לך "להיפרד" מהמשכורת הקודמת הנמוכה יותר ולעבור למשהו גדול יותר ובשכר גדול יותר.
מדוע?
בגלל דרך ההסתכלות שלנו.
כאשר אנו יורדים במדרגות, אנו בכל רגע נפרדים מהמדרגה הגבוהה יותר, אך כאשר אנו עולים במדרגות, אנו בכל רגע מתקדמים ועולים אל מדרגה גבוהה יותר.
הכל עניין של נקודת מבט ועל מה מסתכלים, קדימה או אחורה.
כל פרידה מספקת לנו שתי אפשרויות בחירה.
אפשרות אחת היא של צמיחה מחודשת אל חיים טובים יותר ואפשרות שניה היא הזדמנות לנפילה וצניחה חופשית.
הכל תלוי רק בדבר אחד, בנקודת המבט שלנו.
לכל אחד מאיתנו, יש בחירה חופשית מלאה כיצד להסתכל על מצבו האישי.
"אין הרע שאין בו טוב" - הדבר הטוב ביותר בעולם, ניתן להסתכל עליו בצורה שלילית ולהפוך אותו לרע וכך בדיוק ניתן להסתכל על הדבר הרע ביותר בעולם בצורה חיובית ולהפוך אותו לטוב.
הכל עניין של נקודת מבט.
כי באמת מהו הרע?
רע זה מצב שבו המציאות שלך והרצון שלך לא מתאימים.
עלינו לזכור גם:
* לא לכעוס ולשנוא כי נכניס כעס ושנאה לתוכנו
* לא לנקום, לפגוע ולהשפיל כי לא נרגיש טוב עם עצמנו
מה אכפת לנו שמישהו אחר מדמיין שניצח אותנו?
ברגע שנתעלם ממנו, וברגע שנרגיש טוב עם עצמנו, הרי שאנו המנצחים האמיתיים, מאחר ולנו טוב מבפנים וזה מה שחשוב לנו.
כאשר מישהו מדבר עלינו רעה ו"מלכלך" את שמנו הטוב, הרי שבראש ובראשונה הוא מלכלך את עצמו בעצמו.
הוא ממלא את עצמו בשנאה וברגשות שליליים מבפנים וממש הורס את עצמו.
אז מדוע לנו להיות כמוהו ולריב איתו.
בכל פעם שמישהו ינסה לשבור אותנו, אנו אמורים דווקא לחזק את עצמנו מבפנים, ועל ידי זה לגרום לכך שאלו ששונאים אותנו לעולם יצליחו לפגוע בנו.
פרידה מאלצת שינוי בחיים .
החשש מפני שינויים דראסטיים בחיים גורמים לנו לחרדות אשר לעיתים מונעות מאיתנו את ההתקדמות הנדרשת.
ההרגל שהיינו רגילים לחיות, בצורת חיים כלשהי ופתאום אנו נאלצים לחיות אחרת, הדבר הזה הוא אחד מהדברים שהכי מציקים לנו.
הסטאטוס שהיינו קשורים אליו נעלם, האנשים שמסביבנו משתנים, אנשים שעד אתמול אהבו אותנו, פתאום כבר לא אוהבים אותנו, פתאום נדמה לנו כאילו כולם מצביעים עלינו, כאילו כולם מרכלים עלינו וכיו"ב, ובפרט אם הצד השני פותח במסע של השמצות וכולי שאז הדבר קשה אף יותר, בגלל ההשפלה, הדחייה, החששות וכולי.
מי שאוהב את עצמו מבפנים ומי שבאמת מחובר לעצמו, לעולם אינו חושש מהעתיד, מאחר והוא שולט בעתיד שלו ולא העתיד שולט בו.
המציאות שלנו היא רק הצורה שבה אנו חווים את מה שקורה לנו, ואם התודעה שלנו מיושבת ואנו חושבים בישוב הדעת וברוגע, הרי ששום דבר לעולם לא יוכל לשבור אותנו, מאחר שאנו שולטים במציאות שלנו באמצעות צורת החשיבה שלנו, ולא המציאות שולט בנו אלא ואנו חיים בהרמוניה איתה.
ככל שנסתכל תמיד אל התכלית ועל זה שאנו מאמינים בעצמנו ואוהבים את עצמנו בכל מקרה ולא משנה מה יקרה, הדבר הזה יעזור לנו לצחוק על הכל ולעבור את הכל בשלום.
כאשר אדם מלכלך על הזוגיות הקודמת שלו, הרי שבעצם הוא מלכלך על עצמו מאחר והוא עצמו היה חלק מאותה זוגיות בעבר.
זוגיות היא כל דבר שהיית איתו בקשר בעבר, קשר זוגי בין האדם לבין סביבתו, בין האדם לבין מקום העבודה שלו, בין האדם לבין הבוס שלו, בין האדם לבין כל דבר שנמצא בעולמו.
כל הקשרים האלו שיש בין האדם לבין סביבתו, כולם מהווים סוג של קשר זוגי וסוג של מערכת יחסים, וכל מה שנכון לגבי זוגיות במובן הפשוט של חיי משפחה וחיי אהבה, נכון לחלוטין גם לגבי שאר מערכות היחסים שיש לאדם עם העולם שסביבו.
מציאות חיינו והרצון שלנו הם גם סוג של קשר.
ולכן נקודת המבט שלנו צריכה להיות תמיד רק קדימה, דהיינו להודות על העבר ולברך על ההווה.
עלינו לאמור תודה על העבר באשר הוא, ולאמור תודה גם על ההווה והעתיד שהם טובים לנו עוד יותר.
טוב אמיתי הוא טוב שהופך גם את עברנו למושלם, אחרת כל עוד ועברנו אינו מושלם ורק ההווה שלנו מושלם, הרי שמצבנו בהווה אינו מושלם, מאחר שעדיין אנו סוחבים מבחינה רגשית את הזיכרון שלנו מהעבר.
טוב אמיתי יהיה רק כאשר נהייה שלמים עם העבר, ההווה והעתיד שלנו בלי שום חרטות על העבר ו/או חששות לגבי העתיד.
כאשר אדם משמיץ את עברו, הוא יורה לעצמו ברגל, והוא יגרום לעצמו לסחוב את הזיכרונות הלא נעימים מהעבר יקשה על עצמו את התקדמותו בחיים ולהתחיל התחלה חדשה, מאחר ומירב האנרגיה שלו מושקעת באחורה-בעבר במקום בקדימה-בעתיד.
עלינו להסתכל על תקופות חיינו בעבר כעל שיעורים חיינו – לימוד לקראת העתיד, להוציא מכל שיעור את הטוב ולהמשיך הלאה – לקבל את העבר כביקורת בונה שאמורה לבוא ממקום של למצוא נקודות חיוביות ולא מתוך השמצה, השפלה וביקורת שלילית.
אל נשכח כי עברנו היה טוב ביחס לאלטרנטיבות שהיו לנו בעבר גם אם היינו שם בגלל קושי כזה או אחר, עדיין בחרנו להיות שם, והיה לנו טוב יותר להישאר לפחות לפרק זמן מסוים וכך נמצא אם כן כי עברנו היה מושלם בעבר לאותה נקודת זמן.
בהווה אנו יוצרים מציאות חדשה במו מעשינו, מתחילים משהו אחר, משהו חדש שבאפשרותנו להפוך אותו לטוב יותר או לפחות טוב כרצוננו החופשי והכל תלוי בבחירתנו החופשית.
לסיכום:
פרידות יש לכל אדם כל הזמן, אנו בכל רגע נפרדים ממשהו ומתחילים משהו חדש.
הדבר היחיד שיכול לעזור לנו לעבור בשלום את החיים בעולם הזה ולהתמודד עם כל הפרידות שבחייו בצורה טובה, זו אהבה לעצמנו, אהבה עצמית אמיתית ללא תנאים, אהבה שבה איננו כועסים על עצמנו, איננו נוקמים בנו, לא אכפת לנו מה חושבים ויחשבו עלינו, לא נרצה לנצח אחרים, נאהב את עצמנו כפי שאנו ולא נפגע באחרים ורק כך על ידי האהבה העצמית הזאת, באפשרותנו לאהוב את העבר ואת ההווה ואת העתיד שלו בצורה מושלמת.
כל הברכות,
מזל רחל